איך נוצר קניון סטודלאגיל ולמה הוא נשאר נסתר

לבה שנסדקה כשהתקררה

קירות הקניון הם בזלת, שהונחה בזרמי לבה עבים. לבה שמצטברת בשכבה עמוקה מתקררת לאט, וכשהיא מתקררת היא מתכווצת. ההתכווצות מושכת את הסלע לצדדים לאורך סדקים שנפגשים בזוויות די קבועות, ובזרם עבה הסדקים האלה מתחברים לעמודים ארוכים, רבים מהם משושים כשמסתכלים מלמעלה. גיאולוגים קוראים לזה סידוק עמודי, ואיסלנד, שבנויה ברובה מלבה, מראה אותו במקומות רבים, מסוארטיפוס (Svartifoss) בדרום ועד המצוק שליד הכביש בגרדוברג (Gerðuberg); ראו איך סטודלאגיל עומד מולם. בסטודלאגיל המודעות מעריכות את העמודים הגבוהים ביותר בעד כ-30 מטר.

למה חלק מהעמודים זקופים ואחרים נפרשים כמניפה

הסדקים גדלים פנימה מהמשטח שמאבד חום, כך שהעמודים מסתיימים בזווית ישרה אליו. במקום שבו זרם התקרר באופן אחיד מלמעלה ומלמטה, הם עומדים זקופים כמו צינורות של עוגב. במקום שבו הלבה איבדה חום גם מהצדדים, הם מתעקלים ונפרשים למניפות. שני הסוגים נראים לאורך הערוץ, לפעמים באותו קטע קיר, ובהליכה בגדה המזרחית המפל הקטן סטודלאפוס (Stuðlafoss) נופל דרך מסגרת שלהם לפני שמגיעים לקרקעית הקניון.

נהר בוצי מלמעלה

ברוב ההיסטוריה שלו הערוץ נשא את מלוא העוצמה של יוקולסאו או דאל (Jökulsá á Dal), שהמקומיים קוראים לו יוקלה (Jökla). הוא ניזון ממי ההפשרה של ואטנאיוקול (Vatnajökull), ולפני הסכרים היה הנהר הארוך במזרח איסלנד, כ-150 ק״מ מהקרח ועד הים. הוא זרם גבוה וחום דרך יוקולדלור (Jökuldalur), ולפי הערכה אחת נשא כ-120 טון סחף בשעה לכיוון החוף. במים כאלה החלק התחתון של קירות הקניון נשאר שקוע, ומה שבלט מעל קו המים כמעט לא משך תשומת לב.

הסכר שהוריד את המים

השינוי הגיע ממעלה הזרם. תחנת הכוח הגדולה באיסלנד, תחנת הכוח ההידרואלקטרית קאראהניוקאר (Kárahnjúkar), הושלמה ב-2009 כדי להזין מפעל להתכת אלומיניום. הסכרים שלה על יוקלה עוצרים את מאגר האלסלון (Hálslón), וחלק גדול מהמים מוסט מזרחה אל לאגארפליוט (Lagarfljót) במקום לזרום במורד העמק הישן שלו. מתחת לסכרים הנהר נושא היום דרך הקניון בערך 95 מטר מעוקב בשנייה, לעומת כ-205 בעבר.

עם פחות ממחצית המים, הנהר ירד והתבהר. בין 2006 ל-2009 בערך העמודים נחשפו לאורך שתי הגדות, עד קו המים.

שם ופרסום ב-2016

גם אז כמעט אף אחד מחוץ לעמק לא ידע. זה השתנה ב-2016, כשצלם וכותב טיולים איסלנדי צילם את הערוץ, נתן לו את השם Stuðlagil (מ-stuðlar, עמודי בזלת, ומ-gil, ערוץ) וכתב עליו את הכתבה הראשונה. הסיפור התפשט אחרי שמגזין הטיסות של חברת תעופה הקדיש לו כתבה, והמבקרים הגיעו בעקבותיו. החקלאים שהקרקע בבעלותם מפעילים היום את החניונים ואת השבילים, בגדה המערבית בגרונד (Grund) ובגדה המזרחית ליד קלויסטורסל (Klaustursel). בעלי הקרקע גובים תשלום על חניה בשני הצדדים, אז בדקו את המחיר כשאתם מגיעים.

למה הנהר משנה צבע

הסכר מסביר גם את המים. ברוב השנה הקניון מקבל את הזרימה הקטנה והצלולה יותר, שנראית כחולה-ירוקה. בסוף הקיץ, בדרך כלל מאוגוסט בערך, האלסלון מתמלא וגולש, ומים קרחוניים אפורים-חומים ועכורים זורמים שוב באפיק הישן ומעלים את הנהר עד הסתיו, ברוב השנים. Tanni Travel ו-Marina Travel אומרות שתיהן שהצבע נע בין טורקיז לאפור לפי העונה והתנאים, כך שאף אחד לא יכול להבטיח לכם את הכחול. מתי הנהר זורם בצבע טורקיז הופך את זה ללוח שנה.

תגלית שיש לה מחיר

לא כולם חוגגים את הסיפור. האלסלון הציף קטע של שממה ברמות, יחד עם מפלים כמו טופראפוס (Töfrafoss), והפרויקט עורר באיסלנד ויכוח סוער. לכן הקניון נקרא לפעמים תגלית מקרית, נוף אחד שאבד ברמות ונוף אחר שנחשף במורד הזרם. מבקרים שבאים בשביל העמודים מסתכלים, במובן מסוים, על תוצר לוואי של אספקת החשמל למפעל התכה. הידיעה הזאת לא מקלקלת את הנוף, אבל היא הופכת את הקניון למראה מוזר יותר ממה שהתמונות מרמזות.

לראות את הסלע מקרוב

את הגיאולוגיה הכי טוב לקרוא מלמטה. בגדה המזרחית, שביל של כ-2.5 ק״מ לכל כיוון מוביל ליד סטודלאפוס למטה אל קרקעית הקניון, שם העמודים מתנשאים מעליכם. רק הטיול בקניון עם Vök Baths של Tanni Travel, במחיר כ-407 דולר ומעלה, והטיול שלה בקבוצה קטנה, במחיר כ-328 דולר ומעלה, משבצים את ההליכה הזאת. מהגדה המערבית בגרונד, מדרגות מובילות לרציפים שמשקיפים על העמודים מלמעלה, וSaga Travel, במחיר כ-231 דולר ומעלה, מבלה שם את זמן הקניון שלה. גם סטודלאגיל אקספרס של Tanni, שמוסיף את Vök Baths במחיר כ-324 דולר, משתמש ברציפים בגדה המערבית, וזה החיסרון שלו, כי הוא אף פעם לא יורד אל הנהר ויש לו רק כמה ביקורות עד עכשיו.

הרכב הפרטי של Marina Travel נותן כשעתיים בין העמודים תמורת כ-1,176 דולר שמתחלקים בין חברי הקבוצה; המודעה לא מציינת גדה, אז שאלו לפני ההזמנה. הסיור של BusTravel, במחיר כ-224 דולר ומעלה, נותן כשעה בלי לציין צד. עמודים מקיפים גם את ליטלאנספוס (Litlanesfoss) שמתחת להנגיפוס (Hengifoss), כפי שמתואר במדריך המפלים בדרך לסטודלאגיל. להשוואה בין הרציפים לגדת הנהר, קראו את הטיול בקניון: הגדה המזרחית או המערבית. להליכה עצמה, ראו מה ללבוש ומה להביא לקניון, ולשאר האזור, טיולי יום אחרים במזרח איסלנד.